איך לחזק ביטחון עצמי אצל ילדים?
ילד עם ביטחון עצמי זה ילד שמרגיש אהוב כמו שהוא כך שלא תלוי כל הזמן באישורים מבחוץ, זה ילד שמרגיש מספיק טוב כמו שהוא, ומספיק בטוח במי שהוא כך הוא מאמין ביכולות שלו, בתחושת המסוגלות שלו, מנסה, טועה ולומד, מרגיש בטוח להתמודד בעצמו, להתנהל בעולם בתחושת ביטחון וליצור אינטרקציה עם אחרים.
וכל זה- מבלי להוריד את האחר כדי להרגיש יותר בטוח בעצמו.
יש ילדים שבטוחים בעצמם מבפנים
ויש ילדים שהביטחון העצמי הוא רק כלפי חוץ, ובפנים הם ממש לא מרגישים כך.
אז לפני שנצלול לאיך אפשר לחזק ביטחון עצמי אצל ילדים, נרצה להבין איך חוסר הביטחון בא לידי ביטוי ולמה אנחנו חושבים שמדובר בחוסר ביטחון.
לדוגמא, באחת ההרצאות שלי שאלה אותי אמא לילד בן 5 מאוד בוגר וחכם ועדיין מוצאת אותו רגיש, חסר ביטחון, נצמד אליה, לא ממהר להתחבר לאחרים.
במקרה הזה נרצה להתמקד בצורך של הילד- למה הוא מרגיש צורך להצמד? מזה אומר ילד רגיש- איך זה בא לידי ביטוי? ואיך היא מתמודדת במצבים האלו?
אנחנו רוצים להבין מעבר מה הילד באמת חווה- הדבר שאנחנו חווים כחוסר ביטחון.
דוגמא אחרת היתה בתוכנית ליווי להורים ממאבקים לחיבוקים, שם ילד בן 5.5 שבבית לא מקשיב להורים אבל בגן ממש נגרר אחרי חבר שלו וזה ממש לא מצא חן בעינהם. כל פעם היו מדברים איתו על זה שהוא לא צריך להקשיב לכל דבר שאומרים לו והוא לא חייב להיות חבר של הילד הזה אם הוא אומר לו לעשות דברים לא יפים.
וגם כאן- נלך לחפש את הצורך של הילד. למה הוא מרגיש צורך להיגרר, או להיות מובל, אחרי ילד אחר? למה הוא מרגיש צורך להקשיב לכל דבר שהוא אומר לו? האם הוא מפחד שלא יהיה חבר שלו? האם בבית לימדנו שחייב להקשיב לכל מה שאמא ואבא אומרים לעשות? האם השתמשו בעונשים ואיומים בכל פעם שהילד לא מקשיב וזה היווה איום על הקשר שלנו והאהבה שלו אליו?
הילדים חווים את העולם בשנים הראשונות בצורה עוצמתית דרך ההורים, ובכלל בכל החיים, אבל במיוחד בשנים הראשונות שהן קריטיות.
הילד חווה דרכנו איך העולם מתנהל, מה הוא חושב על עצמו, האם הוא אהוב ומספיק טוב כמו שהוא, האם העולם מקום בטוח ואמא תמיד שם, או שעליי להצמד אליה כדי לוודא את זה?
אולי בכלל ניסה דברים וטעה והאשימו אותו- כמו תראה מה עשית, עכשיו בגללך…
או השתמשו כלפיו בעונשים- שנחשבים מאוד כוחניים בגידול ילדים וגורמים לילד לקושי רגשי או אגרסיביות בסופו של דבר- כי הם מקטינים את הילד ולא מלמדים כלום.
מה שאני מנסה להגיד כאן, שבגישת הרוגע הפנימי אנחנו תמיד נרצה להבין לעומק.
אין אמת אחת, ביטחון עצמי אצל ילד אפשר לחזק על ידי זה שידע שהוא אהוב ללא תנאים, שהוא ילד טוב מעצם היותו ולא צריך להשתנות או תמיד להקשיב כדי שנאהב אותו ולא נכעס כל הזמן, שהוא יכול לטעות ונאפשר לו ללמוד, נראה לו שגם אנחנו טועים ומנסים שוב, נאפשר לו להרגיש, לבכות, לכעוס, לקפוץ, להשתולל כמו ילד, נעצים את החוזקות שלו ולא נחפש במה הוא לא בסדר ולא ננסה לתקן אותו
נלמד איך לתקשר איתו בדרך מטיבה, מעצימה, מקרבת, דרך משחק, דרך כיף, דרך בחירה, דרך זמן איכות, מילים טובות, חיבוקים וקירבה,
נאפשר לו להתנסות בעצמו גם אם זה מלכלך או יקח יותר זמן,
לא נתקן כל טעות,
לא נכריח אותו לשתף ולחלוק על הזמן,
נאפשר לו לעמוד על שלו,
כי מה שהוא לומד מולנו הוא לומד לחיים.